בפינה הראשונה של "סוציולוגיה אנתרופולוגיה 2.0" התמקדתי במחאה האזרחית הערבית שהספיקה לקבל את השם "אביב העמים הערבי". בזמן שעבר מאז, נשטפו ערי העולם בגלי מחאה על יוקר המחייה וחוסר השוויון הכלכלי, ושטפנו גם אנחנו את רחובות ישראל. המחאות ממשיכות להתקיים ברחבי העולם, ואת השפעתן ארוכות הטווח עוד קשה לאמוד. עם זאת, גם בארץ וגם בשאר העולם הספיקו לנתח ולתעד ממימדים רבים של מחאות אלו. בפינה הנוכחית אראה כיצד חוקרים ותלמידים ברחבי העולם מגיבים למחאות השונות, כאשר המוקד הוא המהומות שהתרחשו בלונדון בקיץ ומחאת "כיבוש וול סטריט" בארצות הברית.

בתחילת אוגוסט האחרון, הפכה הפגנת מחאה שקטה מול תחנת משטרה ברובע טוטהנם בלונדון להשתוללות אלימה של צעירים עירוניים, התפשטה לרובעים נוספים בלונדון ולאחר מכן גם אל ערים אחרות באנגליה. המשתתפים במהומות היו בעיקר צעירים מתוסכלים, הן אופיינו בוונדליזם ובביזה המונית ונמשכו ארבעה ימים. מספר ימים לאחר מכן. , קרא ראש ממשלת בריטניה, דיויד קמרון, לבצע ניתוח סוציולוגי אקדמי למהומות ולגורמים להם. הגרדיאן הבריטי ומספר חוקרים בריטים מרחבי המדינה מיהרו להרים את הכפפה בפרויקט בן תשעה מאמרים, אשר עוסקים בתשעה מוקדי מהומות בלונדון ומחוצה לה ומביאים את הקולות והתחושות מהשטח. הסוציולוג האמריקאי ריצ'רד סנאט מLSE, שהופיע בפינה מספר 2, כתב בניו יורק טיימס על המהומות בלונדון והצביע על הדמיון בחוסר השוויון ובהרכב האתני של ארה"ב ובריטניה, כמו גם על השפעות הקיצוצים בתקציבי רווחה על הציבור הרחב.

הגרדיאן הבריטי לא מסתפק בשליחת סוציולוגים למוקדי המהומות ומראה לנו גם את צידו השני המטבע, על ידי הצצה לתוך עולם הפיננסים של לונדון. בפרויקט שהושק אחרי המהומות בלונדון וממש רגעים לפני שמחאות "כיבוש וול סטריט" ו"כיבוש לונדון" החלו, שלח הגרדיאן את העיתונאי והאנתרופולוג ההולנדי יוריס ליונידג'קלסיטי

של לונדון, לכתוב בלוג אשר מטרתו לתווך את עולם הפיננסים הסבוך לקרוא הממוצע. הפרויקט אמור להימשך תשעה חודשים. יריית הפתיחה של הבלוג היא קבוצת ראיונות שערך יוריס עם עשרה בעלי תפקידים שונים בסקטור הפיננסי של לונדון. על אף שקשה לי לאמוד את הפרויקט באמות מידה אקדמיות, ניכר כי הוא מעלה סוגיות מרתקות בכל הקשור בעבודת שדה בתקופה של אחרי מהפכת המידע, כמו יחסיו של החוקר עם השדה וההתמודדות עם תגובותיהם של הקוראים בזמן אמת. הפלטפורמה של הבלוג, בו משתף האנתרופולוג קטעים מ"יומני השדה" שלו, מאפשרת תגובה מיידית של הקוראים לכתוב. ליונידג'ק עצמו מקפיד לענות לתגובות בבלוג וכך נוצרים דיונים פתוחים בחלק התגובות של כל פוסט. הוא מגדיל לעשות ומפרסם ראיון תגובה של אחד מהאינפורמנטים, לאחר שהמונולוג הראשון שפרסם זכה לגל תגובות גדול במיוחד. יהיה מעניין במיוחד לעקוב אחרי הבלוג בחודשים הקרובים ולראות כיצד מגיבים הבנקאים והבנקאיות אותם מראיין ליונידג'ק במהלך הפרויקט למחאות בעולם.

נעבור לצידו השני של האוקיינוס האטלנטי, שם נפגוש מחאה שנראית מוכרת הרבה יותר לעיניים ישראליות. מחאת "כיבוש וול סטריט" החלה בעקבות קריאה של הקבוצה האנטי צרכנית הקנדית, Adbusters להפגנה כנגד חוסר השוויון הכלכלי, סדר היום הכלכלי וכן השפעת האלפיון העליון על החלטות הממשלה. המחאה בארצות הברית דומה מאוד באופייה ובמטרותיה למחאה בישראל, כמו בישראל גם בארצות הברית גלי המוחים הראשונים היו מורכבים בעיקר מצעירים ממעמד הביניים; אליהם הצטרפו במהלך הזמן גם סקטורים נוספים באוכלוסיה וכן אנשי רוח התומכים במחאה. כמו בישראל גם בארצות הברית מתקשים (או מסרבים) המוחים לגבש רשימת דרישות או מטרות ממוקדות למחאה, ובדומה לישראל גם המחאה האמריקאית היא נטולת הנהגה רשמית המאגדת תחתיה את כל המוחים.

אחת מסיסמאות המחאה הבולטות ב"מחאת כיבוש וול סטריט" היא "אנחנו 99%". בבלוג Thick Culture בוחנים ממה מורכב האחוז הנותר, והאם צודקים המוחים כאשר הם מכוונים את חציהם אל הסקטור הכלכלי בוול סטריט. האתר הנפלא Antropologi Info מכוון את הזרקור לאחד המוחים הבולטים, האנתרופולוג האמריקאי דיויד גרבר מאוניברסיטת גולדסמית'ס בלונדון. גרבר פרסם לאחרונה ספר בשם ""Debt: The First 5,000 Years העוסק במושג החוב. בספר הוא בוחן כיצד אנו תופסים כסף וחוב, ומקשר בין חוב לכוח ולשליטה. ב- Antropologi Info ניתן למצוא מספר ראיונות שהעניק גרבר לתקשורת האמריקאית, כמו גם ביקורת על ספרו שהתפרסמה במגזין של הFinancial times מאת גיליאן טת, ד"ר לאנתרופולוגיה שעשתה הסבה לעיתונאות.

אחד מסימני המחאה בישראל הייתה שפת הסימנים שפיתחו המוחים בכדי לקיים דיונים המוניים. בארצות הברית התמודדו המוחים עם האיסור המשטרתי על שימוש במיקרופונים ובאמצעי הגברת קול אחרים בדרך מקורית, וזאת על ידי חזרה המונית על נאומי הדוברים (נאומו של הדוקומנטריסט מייקל מור). ב- Cyborgology מסבירים, כיצד כאשר האמצעים הטכנולוגים הרגילים נאסרים לשימוש, מוצא האדם אמצעים טכנולוגים אחרים על מנת להתגבר על המכשול. בנוסף עוסקים בCybrogology בחלקה של רשת האינטרנט והרשתות החברתיות בארגון המחאה. באותה רוח אני רוצה לסיים את הפינה הנוכחית עם תמלול נאום מעט ישן, אך כזה שמביט אל העתיד, שנשא הסוציולוג הספרדי מנואל קסטלס במהלך המחאות בספרד לפני מספר חודשים, בו הוא מדבר על תפקידם של הטכנולוגיה והאינטרנט ככלי למיגור פחד וקידום הדמוקרטיה בעולם.