בשמחה רבה אנו שמחים להוציא את גיליון מס. 43 של פקפוק, גליון אפריל 2013. גיליון זה יוצא לאחר חופשת פסח, או חופשת האביב, לקראת ישורת הלימודים האחרונה של שנת תשע"ג.

כרגיל, השתדלנו להביא כתבות רבות ומעניינות, וכולנו תקווה שגם בגיליון זה תמצאו עניין רב. נשמח לשמוע מכם תגובות בדואר האלקטרוני או בעמוד הפייסבוק שלנו בו אתם יכולים לעשות "לייק" ולכתוב תגובות על כתבות.

בגיליון זה שתי כתבות מוקדשות לפיזור הקסם והערפל סביב הכתיבה של עבודות תיזה למוסמך או דיסרטציה לדוקטורט. רמי קפלן נותן טיפים ייחודיים מנסיונו האישי ואיתמר טהרלב כותב על חדוות הקריאה של עבודות מחקר של תלמידים מתקדמים, על הסגולות התיאורטיות שלהן לתלמידים בשלבים מוקדמים יותר בלימודים ונותן גם הצעה פרקטית ומפתיעה הנגזרת מטענותיו. גיא שלו, אשר עבודת התיזה שלו זכתה במקום הראשון באגודה הסוציולוגית לשנת 2013, כותב לנו על עיקרי התיזה שכתב לתואר שני במחלקה, על כריזמה ואהבה בקרב קהילה סופית בגליל. טל גליקמן כותבת על זכרון והשכחה בטירת בראם, היא טירתו של הרוזן ולאד צפש, הידוע בכינוי המיתולוגי "דרקולה", וכיצד משרד התיירות הרומני מנכס את ההיסטוריה לטובת האינטרסים שלו בהווה. איתי ארצי עורך לנו היכרות עם להקה ישראלית מעניינת ומקורית שפועלת לפי קוד מסודר, ולשיריה הוא מבצע הסבר תיאורטי. כמו כן, בגיליון זה יעל וינשטוק מאפשרת לנו להיחשף לעולמה של מורת חינוך מיוחד המיישמת תיאוריות סוציולוגיות ביקורתיות בפרקטיקה השגרתית שלה כמחנכת. לבסוף, ישי פרלמן מאיר את המחלוקת המשפטית-חברתית-הלכתית סביב אכילת קטניות בפסח.

ביום העצמאות תשע"ג פרופ' יורם בילו מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית זכה בפרס ישראל בחקר הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה. זו בשורה משמחת ביותר, שהרי פרס ישראל כמעט ולא מוענק לסוציולוגים, לא כל שכן לאנתרופולוגים. (בילו הוא האנתרופולוג השני שזוכה לכבוד זה לאחר פרופ' עמנואל מרקס). כולנו תקווה כי שנזכה לראות חוקרים נוספים זוכים להכרה והערכה ממסדית זו. מצורף כאן לינק לראיון, שנערך עם פרופ' בילו בשנת 2009 לכבוד פרישתו מהמחלקה.

קריאה מהנה!

אלעד אור, מורן מימוני ואיתי ארצי.

עורכי "פקפוק".