פקפוק

 

 

 

 

בחזית המחקר

על "הסוציולוגיה של רשתות"*

עמליה אוליבר**

 

הסוציולוגיה של רשתות של ארגונים הנה תחום עכשווי בסוציולוגיה ארגונית. הפרדיגמה המאוחרת לחקר ארגונים, אשר מתוכה החל מחקר הרשתות הבין-ארגוניות, טוענת כי ארגונים פועלים בתוך סביבה מורכבת וכדי להבין ארגונים יש להבין את הסביבה שבתוכה הם פועלים. הסוציולוגיה של הרשתות הארגוניות למעשה חוקרת את מקומו של הארגון בתוך מערכות סביבה רלוונטיות לתפקודו המכונה 'סביבת השדה הארגוני'.

 

 

כדי לנסות ולהבין מה קורה לארגון אל מול הסביבה אנחנו שואלים – מה קורה לרשתות החליפין שהארגון טווה עם הסביבה, כאשר הכוונה כאן היא לחליפין של מידע, כסף, ייצור, שירותים וכדומה. אנו רוצים לראות כיצד הארגון מייבא את המשאבים האלה לתוכו ואיך הוא יוצר חליפין, מקבל ונותן משאבים בתמורה.

 

ספרות הרשתות מתחילה בערך לפני 30 שנה עם הוגים כמוMark Granovetter   ומאמרו The Strength of Weak Ties"", Walter W. Powell1 ומאמרו Neither Market nor Hierarchy  ו -  Ronald S. BurtוספרוToward a Structural Theory of Action . בתקופה זו התפתחה גם מתודולוגיה שאפשרה לנו לנתח רשתות כמבנה. לדוגמה, יכול להיות ארגון אחד שמקושר עם הרבה מאוד ארגונים, וארגון אחר שיש לו קשרים עם מעט ארגונים. או ארגון אחד שיש לו מעט קשרים, אך אחד מהקשרים הללו הוא עם ארגון חזק במיוחד (כמו 'טבע' למשל), ואילו ארגון שני הוא בעל קשרים רבים בהרבה, אך אף אחד מהם אינו עם ארגון משמעותי וחזק. הסוציולוגיה של הרשתות תנסה להבין מה יש במבנים האלו של הרשתות שהנו משמעותי להבנת תהליכים שנוצרים בארגונים – כך, למשל, ניתן לשאול מיהם הארגונים המשמעותיים אליהם קשור ארגון מסוים? אילו משאבים הם מספקים לארגון? עד כמה נדירים או תחרותיים משאבים אלו? כיצד יכול ארגון לנצל את הקשרים שלו כדי להגדיל את ה"הון החברתי" שלו? אילו צורות וסוגים של רשתות מתמידות לאורך זמן? ומדוע?

 

הכיוון השני שמתפתח בתקופה זו הוא כיוון תיאורטי ואמפירי המתרכז במאפייני התהליך. כאן המוקד הוא הבנת ארגונים גם דרך תהליכי שיתופי פעולה מושתתי אמון המתקיימים לאורך זמן, כאשר רשתות מוצגות כחלופה למבנים אחרים המוכרים בספרות כגון שווקים והיררכיות. חתן פרס נובל לכלכלה השנה - Oliver E.Williamson הוא שפיתח את התיאוריה העוסקת ברשתות של תהליך. כאשר אנו מדברים על מאפייני התהליך נשאל כיצד נוצר אמון ברשתות? כיצד ניתן לשמר אמון זה? ומהם היתרונות והחסרונות של קשרים מושתתי אמון? גם  פן מחקרי זה מכונה רשתות בסביבה ארגונית, כך שהביטוי 'רשתות' בספרות הארגונית מדבר הן על רשתות כמבנה והן על רשתות כמאפיין תהליך (כתהליך מושתת אמון), כאשר חוקרים שונים בוחרים במיקודים שונים.

 

 

אני עובדת בשני המישורים: אני רוצה להבין את התהליך שנוצר ומאפייניו כחלופה לתהליכים אחרים שהיו לפני כן, וגם את מבנה הקשרים הבין-ארגוניים שנוצרים לאורך זמן. בקישור בין שני כיוונים אלו, אני רוצה להבין את הקשר בין מבנה הקשרים הנוצרים,  המיקום במבנה הרשתות ומאפייני התהליך לאורך זמן. ספציפית, אני מתמקדת בשאלה האם תהליכים מסוג מסוים ישפיעו על מיקומו של הארגון ברשת או להפך, האם המיקום  ברשת משפיע על התהליכים שהשחקן הארגוני יוצר. מרבית חוקרי הרשתות נמצאים באחד משני התחומים, ואני מנסה לעבוד על החיבור ביניהם.

 

 

שדה המחקר שלי הוא ארגונים עתירי ידע, כגון ארגונים ביו-טכנולוגיים, והדגש הוא על  ייצור של תוצרי ידע דרך שיתופי פעולה בין ארגוניים. ארגונים כאלה אמנם מייצרים ידע בעצמם, אך הארגון אינו מסוגל לייצר את כל הידע ההכרחי לו, ולכן עליו גם לייבא ידע מבחוץ. המאפיין  המרכזי של התעשייה הזאת הוא שרוב הידע החדש, המשמעותי ופורץ הדרך ביותר מגיע מהאוניברסיטאות, ולכן ארגונים אלו נשענים על רשתות של שיתופי פעולה עם האקדמיה. המחקר שלי  מתמקד במקור של הידע-– האוניברסיטאות. אחת השאלות המרתקות כאן היא אילו תהליכי שינוי נורמטיביים עוברוים על האוניברסיטאות, כמערכות ארגוניות המייצרות ידע, כאשר הסביבה מייצרת עבורם הזדמנויות חדשות והן הופכות מגופי ידע גרידא למה שאני מכנה "אוניברסיטאות-יזמיות". אני לא עוסקת רק בארגונים אלא גם בשוכנים בהם: מה קורה למדענים הנמצאים באקדמיה שתחילה עסקו במחקר לא מוכוון תעשייה ועם הזמן מסיתים את מוקד המחקר שלהם למחקר שימוש. למדענים אלה אני קוראת "מדענים-יזמים"  במלים אחרות, אני עוסקת בשאלת המיקרו של המדען, שאלת המאקרו של האוניברסיטאות וביחסי הגומלין ביניהן.

 

מאמרים חשובים נוספים בתחום:

·         Powell, W. W., Koput, K.W. and  Smith-Doerr, L. (1996). "Interorganizational collaboration and the locus of innovation: Networks of learning in biotechnology". Administrative Science Quarterly 41(1): 116-145.

 

·         Gulati, R. and Gargiulo, M. (1999). "Where do interorganizational networks come from? ". American Journal of Sociology 104(5): 1439-1493.

 

·         Burt, R. S. ( 1987). "Social contagion and innovation: Cohesion versus structural equivalence". American Journal of Sociology 92(6): 1287-1335.

 

·         Benson, J.K., (1975). "The interorganizational network as a political economy". Administrative Science Quarterly 20(2): 229-249.

 

·         Walker, G., Kogut, B. and Shan, W. (1997) "Social capital, structural holes and the formation of an industry network". Organization Science 8(2): 109-125.

 

·         Chesbrough, H.W., Vanhaverbeke, W. and West, J. (Eds.) (2006). Open innovation: Researching a new paradigm.Oxford: Oxford University Press. (Website)

 

·         Liebeskind, J.P., Oliver, A.L., Zucker,L. and Brewer, M. (1996)  "Social networks, learning, and flexibility: Sourcing scientific knowledge in new biotechnology  firms". Organization Science 7(4): 428-443.

 

 

                 

1 וולטר פאוול מאוניברסיטת סטנפורד יעביר שתי הרצאות באוניברסיטה העברית בחודש מרץ 2010 כאורח המכון ללימודים מתקדמים והמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה הזמנות להרצאות תפורסמנה בהמשך.   

 

* הביאה לדפוס אלקטרוני – שירי קטלן.

**פרופסור עמליה אוליבר היא מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בירושלים. תחומי העניין שלה הם סוציולוגיה ארגונית בהצלבה עם רשתות, הבניית כוח של פרופסיות דרך מנגנונים של עיצוב גבולות, שאלות של נשים, שוק העבודה ומשפחה והתנהגות מדעית לא נאותה.

 

חזרה לפקפוק 14לגיליונות קודמים של פקפוק

 

 

תגובות, הערות והצעות

pickpook@gmail.com