גיליון מיוחד על כתיבה, קריאה ושפה

 

פקפוק

 

 

 

 

 

 

עיתון הסטודנטים של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

דובר, נכתב, תורגם ונקרא על ידי תלמידי המחלקה  / גיליון 15 / ינואר 2010

 

 מאמרכת

בינות ללוחות מודעות, מוצפים בסילבוסים, נושאים מבטנו אל כתבי עת ומוקפים בערימות ספרים: המילה הכתובה מהווה מרכיב חיוני, יש שיאמרו החיוני ביותר, בחוויה האקדמית – הן של סטודנטים והן של אנשי סגל. מהעולל האקדמי בשנה א' ועד לפרופסור אמריטוס, אנחנו שקועים בשפה: כלי להשכלתנו, פירות לעמלנו, ולעתים, העול על צווארינו. כתיבה, קריאה ושפה –  באלו עוסק גליון נושא זה, שהנו הגליון הראשון של 'פקפוק' לשנת 2010, כמו גם האחרון לסמסטר זה.

 

הכתבות בגיליון עוסקות בנושאי הכתיבה, הקריאה והשפה מזווית שונות וממגוון מיקומים, מסטודנטים בשנתם הראשונה במחלקה ועד מרצים בכירים במחלקה ומחוצה לה. נעסוק בעברית ובמתחרתה האקדמית המרכזית, האנגלית, ואף בתרגום בין השתיים; בחשיבות שבפרסום מאמרים וספרים ובדרכים הראויות לכמת פרסומים אלו; בדרישות הקריאה – וההטיות שבהן – בקורסים בישראל ובארה"ב; ובעוד מגוון נושאים. אנו מקווים שהחומרים שנכתבו בגליון זה, כמו גם הקריאה שלכם אותם, יעשירו וירחיבו את הדיון בנושאים אלו, ויתרמו תובנות לשיח הקיים.

 

זהו גם הגיליון הראשון שעולה לאתר הבית החדש של פקפוק – www.pickpook.org. לא עוד פרסומות קופצות במגוון נושאים מוזר, ולא עוד נדודים בין ספקי אירוח שונים (ולעתים, משונים). בחודשים הקרובים נעלה את גם את גיליונות 'פקפוק' הקודמים לאתר. אנו מודים למחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ולעומד בראשה, פרופ' גד יאיר, על התמיכה הכספית שאפשרה ל'פקפוק' למצוא, סופסוף, את ביתו הוירטואלי.

 

פקפוק נעים,

העורכים - pickpook@gmail.com

 

 

נייר תועלת

כנסים, אירועים, מלגות ודברי המחלקה

נשמח לפרסם כנסים, מאמרים, ספרים והצעות עבודה  של אנשי המחלקה או שרלוונטיים למחלקה

 

למאמר המלא

  

 

 

תגובות לפקפוק 14

אריאל ינקלביץ' יוצא כנגד דמות המרצה העולה מסקרי ההוראה ומהכתבות עליהם

 

"...אך הצגת שני המאמרים האחד ליד השני הופכת את הדיון סביב הסקר לסוגיה ערכית שאין דרך להכריע בה. כך אנו מפספסים את הנקודה המרכזית בכל הסיפור הזה, שהיא שהסקר במתכונתו הנוכחית חוטא למטרתו המוצהרת: קבלת משוב מהסטודנטים על ההוראה באוניברסיטה. בניגוד לד"ר מיכל פרנקל, אני חושב שזו מטרה חשובה ושהמרצים יכולים ללמוד הרבה על איכות ההוראה שלהם מהערכות הסטודנטים (גם החלשים שבהם), אולם סקר ההוראה אינו כלי שתורם למטרה זו, אלא להיפך, הוא הופך את ההוראה לשירות לקוחות כפי שהיא טוענת.

למאמר המלא

 

הטרגדיה שבדירוג האשראי האקדמי

עמליה סער מבקרת את מדידת הכתיבה באקדמיה

 

"כאנתרופולוגית שצריכה לשרוד ולהתקיים בטריטוריה אקדמית משותפת עם דיסציפלינות פוזיטיביסטיות, אני יכולה להעיד על הנזק האדיר הטמון בהשתה של מדדים כמותניים, הלקוחים מעולם המושגים של כלכלה ניאו ליברלית, למצוינות ולחדשנות אינטלקטואלית. לפני אוניברסיטה אלטרנטיבית, אני קוראת לכולנו להתגייס לשנות את הקריטריונים באוניברסיטאות הקיימות, ולא לתת לשיח התועלת הכלכלית להרוס כל חלקה טובה...."

למאמר המלא 

 

שפת האנתרופולוגים ושפת השדה

שגיא גינוסר על שפה זרה באנתרופולוגיה

"...האנתרופולוגים המקומיים, אלו של הבית, דומה שהצליחו לעקוף את מורכבותו של מכשול השפה, שכן הם נדרשים 'ללמוד שפה אחרת במילותיה של שפת אימם'. אולם זהו טרייד-אוף שבמסגרתו יתכן כי הם מאבדים משהו מכוחה היצירתי של האנתרופולוגיה הנובע דווקא ממעבר זה, שאינו רק מעבר טכני דוגמת Shift-Alt. ייחודה של הדיסציפלינה מצוי במעבר של החוקר/ת מעולמו/ה ובכניסתו/ה אל עולמו/ה של האחר/ת, אל מרחב תרבותי בו הם נדרשים להתחיל לבנות את עולמם מאפס. המעבר הזה אל עולם אחר, שבו כל הנחות היסוד מתערערות והאנתרופולוג מוצא את עצמו על סיפּה של מציאות זרה הוא קשה מסיבות שונות ובדרכים שונות, אך בראש ובראשונה, ובאופן הטריוויאלי ביותר, הוא מצויין ומוגדר על ידי השפה..."

למאמר המלא 

 

הגיגים תחת מנורת הקריאה

סמדר בראק על הקריאה בארה"ב ובישראל

 

"בתחילת אוגוסט השנה קיבלתי מייל עם רשימת קריאה המכילה ארבע עשרה אתנוגראפיות קלאסיות. במבט ראשון עלו שמות מוכרים שלא פעם ולא פעמיים קראתי, דנתי, למדתי ולימדתי. בסוף האי-מייל בכוכבית קטנה נכתב שמומלץ לרכוש את הספרים בהקדם משום שאלה יהוו את תחילתו של ארגז הכלים שלנו כאנתרופולוגים. כמו כן, נכתב שמומלץ להתחיל את הקריאה של הספר שבו נדון בשיעור הראשון שכן אין מדובר בספר קצר. תהיתי מדוע אי-אפשר פשוט לשאול מהספרייה והיכן העמודים הייעודיים ובמבט שני הבנתי שלא אמצא אותם. שאפתני, מלמלתי לעצמי והרמתי גבה..."

למאמר המלא

 

איך אומרים "גלובליזציה" בעברית?

תמי הירש על הועדה למונחי סוציולוגיה

"חשבתם שהמילה מגדר פשוט הייתה עימנו מאז ומעולם?  מסתבר שיש אנשים שעובדים קשה מאד כדי שנוכל לנהל שיחה סוציולוגית ערה, בעברית. לפני 15 שנים הוקמה הוועדה למונחי סוציולוגיה בעברית בחסותן של האקדמיה ללשון העברית והאגודה הסוציולוגית הישראלית, וביוזמתו של ד"ר שמעון שור מאוניברסיטת חיפה. מאז הקמתה, שוקדת הוועדה על חיבור מילון מקצועי בעברית לשימושם של מרצים וחוקרים בסוציולוגיה..."

למאמר המלא

 

תוספתן – באותיות ובמופתים

נעם קסטל

"מלחמת השפות מתקרבת אל סופה, או לפחות לשינוי מהותי של אופייה. ההתפתחות המשמעותית של השנים האחרונות מצויה בשיפור יכולות תרגום ממוחשבות של משפטים שלמים, ויכולות תרגום בזמן אמת. בעתיד הקרוב יתווספו לסל כלי העבודה עוד ועוד אופנים לגישור בין דוברי שפות שונות, בדומה למה שכבר קורה באופן ניסיוני בשירות Google Wave. פלטפורמות כאלה ישתלבו או יחליפו את חדר העבודה וכיתת הלימוד,  ויאפשרו לימוד וכתיבה משותפים בין אנשים דוברי שפות שונות, כפי שכבר קורה, למשל, בעת צ'יטוט בתוכנת Skype..."

למאמר המלא

לכל פינות תוספתן

 

 

 

הקריסטליזציה הסקולארית באקדמיה

אוהד שקלים בוחן את הקשר בין הסגנון לתוכן

 

"... בנקודה זו עולה בקרב חלק מהלומדים שאלה מטרידה: האם רכיביה של אותה שפה חדשה הם בגדר קישוט טקסטואלי או שמדובר ברכיב מהותי לשם הוכחת בקיאותם ושליטתם בידע האקדמי הסוציולוגי? במילים אחרות: האם ניתן (1) להבין ו(2) להסביר סוציולוגיה באופן ראוי לציון תוך התעלמות או הזנחת הניסוח המסוגנן האופייני לה, או שמא קוד הניסוח המורכב הזה מהווה חלק בלתי נפרד ממהותו וממה שהופך אותו לטקסט אקדמי-סוציולוגי של ממש? האם ניתן להיות אינטלקטואל מעמיק כמו ינשוף ולהתנסח בפשטות העילאית של פו?..."

למאמר המלא

 

 

מדע ספרותי – בין המדע לספרות

שירי קטלן בשיחה עם תמר אלאור על הכתיבה

 

"...יש לי הנאה גדולה מלכתוב, אבל לא נולדתי איתה והיא לא באה לי בקלות", מספרת פרופ' תמר אלאור על ניסיונותיה הראשונים ככותבת. "הייתי תלמידה בסדר, הייתה לי תעודה יפה, אבל תמיד היה לי 7 בחיבור וכשאמא שלי הייתה הולכת לאספות הורים היו אומרים לה שיש לי בעיה בלכתוב. כתיבה זה דבר שפיתחתי בכאב מסוים בשנים הראשונות. הקול שמצאתי הוא סוג של התנסות בחיפוש שכל הזמן נמצא בשינוי, הוא לא קופא על שמריו, והוא מאפשר לי את החופש באמת, להיות יותר קרובה אל עצמי..."

למאמר המלא

 

 

קשת של צבעים אחידים

נגה כספי על העדר הגיוון של רשימות הקריאה

 

"קשה לי להאמין כמה מהר הזמן עובר, אבל כבר כמעט סמסטר שאני סטודנטית מן http://www.morguefile.com/data/imageData/public/files/c/chamomile/preview/fldr_2005_05_09/file0001130641378.jpgהמניין באוניברסיטה העברית בירושלים. הרבה חוויות חדשות לי כאן. אני נחשפת לדיסציפלינות, פרדיגמות ותיאוריות שלא הכרתי, וקוראת ושומעת על הוגי דעות, חוקרים והשקפות עולם. אבל משהו לא מסתדר לי. מעט אחרי תחילת הסמסטר, התחלתי להרגיש שאולי מקומי אינו כאן. החוויה החדשה הזאת הייתה דחייה על רקע דעות פוליטיות. האם הנרטיב שלי לא מתקבל באוניברסיטה העברית?..."

למאמר המלא

 

 

בגנות ההתאנגלזות

 נעם קסטל מתנגד למעבר ללימודים באנגלית

 "...החלטת הטכניון על כינונה של תוכנית למודים מלאה באנגלית לתואר ראשון במנהל עסקים מלמדת על מגמה חדשה בהשכלה הגבוהה Feet in socksבישראל. ההחלטה קשורה בשיקולי יוקרה מוסדיים, בשיקולים תקציביים ובשאיפה לשיפור עמדות בתחרות העולמית על כ-2.7 מיליון סטודנטים זרים (Overseas Students). עד כה התחרו האוניברסיטאות הישראליות על תלמידים מחוץ לארץ בעזרת תוכניות לימודים מיוחדות באנגלית, ועל כן, ייחודה של החלטת הטכניון הוא ברתימתה של תוכנית הלימודים שהוצעה לסטודנטים הישראליים..."

 למאמר המלא

 

החיים שאחרי – על בוגרי המחלקה

הכתיבה כייעוד – חיים נוי 

"...במקביל לקיצוצים בהשכלה הגבוהה ולפיטוריהם ההמוניים של מורים מן החוץ, הלכה בשנים האחרונות תחושת הדיכאון והתרופפה בהדרגה, וזאת לא משום שראיתי אור בקצה מנהרה כלשהי או משום שדברי הנחמה והעידוד שהרעיפו עלי מכריי ומוריי עזרו. אלא דווקא משום שהיצירתיות האקדמית שלי, שבאה לביטוי בכמות ובאיכות פרסומיי לא נפגעה, והפתיעה ואף הפעימה אותי עצמי. הן בפרסומיי על התרמילאים והן בעבודותיי המאוחרות יותר על שיטות מחקר ניסיוניות, ובעיקר במחקר על שיח ומופעיות, הרגשתי/הבנתי בבירור כי כתיבה אקדמית – המקום, החוויה או איך שלא נגדיר או נמסגר את הדבר זה – היא ייעוד: היא באה לי בקלות, אני מוצא בה את קולי הצלול, ויש עמה הנאה רבה..."

למאמר המלא

 

 

לכתוב מדע, לכתוב ספרות

טליה שגיב על ההבדל בין אקדמיה לספרות

"הכתיבה - סוציולוגית או אחרת - נובעת לא פעם מהרצון ללכוד במילים חוויות או תובנות, שנדמה כי חסרה להן כסות מילולית. החמקמקים האלה מעוררים חשק לרוץ בעקבותיהם עם קיסם, כמו אספני פרפרים, לעקוד אותם אל הדף ולומר – הנה! זה בדיוק מה שרציתי להגיד. לשם כך נבראה הפאוזה הקופית המוכרת: הרמת היד מהמקלדת תוך כדי גירוד הקודקוד/הסנטר, כשהראש מחפש אחרי הביטוי, הצירוף, המשפט שיקלע לכוונה שמבעבעת וטרם קיבלה צורה..."

למאמר המלא

 

 

"תרגום קלאסי"

אדם קלין אורון משוחח עם עורך הוצאת רסלינג

 

"... פחות מעניין אותנו אם השיח האנתרופולוגי העכשווי רואה בלוי-שטראוס או ביצירות הספציפיות הללו (לדוגמה) טקסטים משמעותיים או רלוונטים – מבחינתנו זו קלאסיקה שהתוקף שלה חורג ממה שמתנהל כרגע בזירה האנתרופולוגית. צריך לציין שהמכירות של ספרי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה לא גבוהות במיוחד. אולי זה תלוי פחות בדיסציפלינה ויותר בהוגה הספציפי – אנחנו מוצאים שפרוייד, פוקו ודרידה, למשל, מוכרים יותר, ואילו הוגים מוכּרים, או פרובוקטיביים פחות, אינם מוכרים באותה המידה..."

למאמר המלא 

 

ספרים, רבותי! ספרים?

טניה מץ על חשיבותה של הספרות היפה למחקר

 

"...לתחושתי, אין מספיק עידוד במהלך לימודי הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה, כפי שאני חווה אותם בשנתיים וחצי האחרונות, להרחיב את היריעה מעבר לחומרי הסילבוס. אדייק ואומר: לחפש חומר תיאורטי בנושאים הנלמדים, להרחיב ולקרוא מכתביהם של אותם הוגים הנלמדים או חבריהם לאסכולה זו או אחרת, היא דווקא פעילות המתקבלת בברכה. אך לטעמי, הרחבה זו כלל אינה מספיקה. בתור מי שרואים עצמם כחוקרי תרבות וחברה, מושגים הקשורים אחד לשני בעבותות, ייתכן כי אנו לא מקדישים מספיק תשומת לב לשדה הספרותי, ובתוך כך הספרות היפה, שירה, והייתי אף מרחיבה ואומרת אומנות ככלל. אולם במאמר זה אתמקד בספרות..."

למאמר המלא

 המערכת :אוהד שקלים, יהודה טרואן, רותם קורן, שירי קטלן, אלעד אור, מיכל פרנקל, דניאל וינברג, טניה מץ, תמי הירש, מעיין אנגל, מתן שחק.

עורכים: אדם קלין אורון ולירון שני.

 

אתר הבית של פקפוק - www.pickpook.org

 

גליונות קודמים ; משלוח תגובות וחומר לפרסום:   pickpook@gmail.com

 

 

 

 

web statistics

wordpress hit counter