חסימת האינטרנט מיותרת

 

      פקפוק

 

עיתון הסטודנטים של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

נצרב על המנגל ובמדורות על ידי תלמידי המחלקה  / גיליון 18 / אפריל 2010

 

 

מאמרכת

החודש אנו מציינים שלוש שנים לפטירתו של פרופ' ברוך קימרלינג. קימרלינג לא הסתפק בהיותו חוקר פורה, אלא ירד ממגדל השן האקדמי ושימש כאינטלקטואל ציבורי. במאמרי דעה ועמדה הביא קימרלינג את האמת שלו – שהתבססה על מחקריו, אך הייתה משוחררת ובוטה יותר – אל הציבור הרחב, גם אם דעתו לא הייתה פופולאריות. בכך, מימש קימרלינג, לדעתנו, את אחת ממטרות האקדמיה בכלל והסוציולוגיה בפרט, להיות נוכחת ורלוונטית לדיון הציבורי. החלל שנותר בזירה זו מאז לכתו עדין לא התמלא. 

לזכרו של קימרלינג, מתפרסמים בגליון הנוכחי שלושה מאמרים העוסקים בו ובמחקריו. פרופ' מיכאל שלו, עמית מהמחלקה, כותב על חווית המהגר של קימרלינג שעיצבה את נקודת מבטו, ומתאר את קימרלינג כאדם נדיר ואמיץ אשר נאבק על האמת שלו ועל חייו באותה נחישות והתמדה. ד"ר אורנה ששון-לוי, מונחה ועמיתה של קימרלינג, כותבת על התגלגלותם של שני מושגים שטבע, ומראה שבעוד שהתפיסה שהחברה הישראלית היא חברה מיליטריסטית השתרשה במחקר, גורלו של המושג "גבולות השליטה" היה שונה מאוד. לבסוף, שקד ברקת, תלמיד ועוזרו האחרון של קימרלינג, כותב על חווית העבודה הצמודה והמלמדת.

בהמשך הגליון, מתן שחק בודק את רעיון רב-תרבותיות הימנית, לירון שני כותב על המתח בין קהילה וסביבה, ורואי חסון על מוזיקה באוטובוסים. בפינות הקבועות: ארי אנגלברג מספר על מחקרו בביצת הרווקים הדתיים, ורד ויניצקי סרוסי על הנושאים החמים בתחום הזיכרון הקולקטיבי ושירי קטלן מבקרת את הספר 'ההיסטוריה של הכישוף'. 

קריאה מהנה,

אדם ולירון – העורכים

 

 

 

נייר תועלת

כנסים, אירועים, מלגות ודברי המחלקה

נשמח לפרסם כנסים, מאמרים, ספרים והצעות עבודה  של אנשי המחלקה או שרלוונטיים למחלקה

pickpook@gmail.com

 

למאמר המלא

 

 

 

 

תגובות:

 

 

בעקבות מאמרו של לירון שני מפקפוק 17:

"בין אג'נדה מוסרית לכלי מחקרי "

 

מלכה שבתאי:

"...חשוב לי להדגיש שלרבים מאיתנו, האנתרופולוגים היישומיים בישראל, הבחירה במסלול זה אינה ברירת מחדל עבור מי שלא הצליח לקבל תקן אקדמי, אלא זוהי בחירה בדרך חיים אישית ומקצועית משמעותית שיש בה מידה רבה של מעורבות ורצון להשפיע על מדיניות, איכות חיים ותהליכים בחייהם של בני אדם"...

לתגובה המלאה

 

YES – קבוצת סטודנטים ממוצא אתיופי:

"...הרשומה של לירון נסקרה בצורה עניינית. התיאור הולם את הקשר הבעייתי המצוי בין האנתרופולוגיה היישומית ויהודי אתיופיה. ככלל, יש בעיה חמורה בכל הקשור לחקר יהדות אתיופיה מבחינת איכותו כמדע. אולם המחקר היישומי משתקף ביומיום בצורה חדה משאר חלקיו..."

 לתגובה המלאה

 

 

 

 

 

 מיקרו-סקופ: מחקרים במחלקה

אנתרופולוג בביצה

ארי אנגלברג

"...בציונות הדתית ישנו בשנים האחרונות עיסוק רב ברווקוּת כתופעה חברתית, או כפי שמקובל להגדיר זאת בחוגים ציונים-דתיים, כבעיה חברתית. זאת גם מפני שיש עליה במספר הרווקים/ות וגם מפני שבאזורים מסוימים נוצרו ריכוזים של רווקות/ים המתגוררים בדירות שכורות ומקיימים קשרים חברתיים ביניהם. ריכוזים אלה, שהגדול שבהם נמצא בשכונות דרום-מרכז ירושלים, מכונים 'ביצות' – אולי בגלל ריבוי הצפרדעים והנסיכות המתגוררים בהם, ואולי מהחשש של הרווקים "לשקוע" בהם ולא למצוא את דרכם החוצה מהרווקות...".

 

למאמר המלא

 

לכל כתבות מיקרו-סקופ

 

בחזית המחקר

ורד ויניצקי-סרוסי על "זיכרון קולקטיבי"

"...וכך, בחברה האמריקאית, שאינה חובבת קונפליקטים ומעודדת פשרות, שבה בשנות השמונים מלחמת ויטנאם היא כבר לא חלק מסדר היום החברתי, ומשוחררי ויטנאם הם אנשים חלשים שזקוקים להרבה עזרה, לא יכולה להתקיים אלא הנצחה שתנסה לחבר בין כו-לם. כאשר התרבות הפוליטית היא קונפליקטואלית, העבר הוא חלק מן ההווה וסוכני הזיכרון הם רבי עוצמה, תעלה הנצחה פרגמנטרית. וכך, בישראל של שנות התשעים, עם רצח שבוצע על רקע הסכסוך הלא נגמר עם הפלסטינים ועם סוכני זיכרון שיש להם כל הון שבורדייה יכול היה לחשוב עליו, יעלו הנצחות במקומות שונים ובזמנים שונים שבהם ניתן יהיה לספר נארטיבים שונים של הרצח ועל רבין..."

למאמר המלא

 

מי צריך אוזניות?!

רואי חסון מהרהר על 'השמעה בציבור' וטשטוש הגבולות בין הפרטי לציבורי

 

 "...הדבר הפך למחזה שכיח במחוזותינו: קבוצה של נערים או נערות עולה לאוטובוס או לרכבת, ומיד עם ההתמקמות נשלפים המכשירים הסלולאריים המתוחכמים מן הכיסים. מבין כלל השכלולים, נדמה שהשימוש הנפוץ ביותר בסלולארי הוא כמכשיר השמעת מוזיקה בציבור, בקולי-קולות ובסאונד צורמני ומטריד למדי..."

למאמר המלא

 

 

הסוציולוג הציבורי האחרון?  

לזכרו של פרופ' ברוך קימרלינג

 החודש לפני שלוש שנים נפטר פרופ' ברוך קימרלינג, מורה, חוקר ואינטלקטואל ציבורי ממחלקתנו.

שלושת המאמרים הבאים לזכרו:

 

סוציולוג ללא פחד

 מיכאל שלו

"...מתוקף היותי, כמו ברוך, מהגר וזר, היה לי קל להבין מדוע יכל ברוך לראות את החברה סביבו באופן כה שונה משאר הישראלים. הוא העביר ביקורת על ישראל משום שהיה לו אכפת, משום שלומר אמת לשלטון הייתה חובתו הציבורית כאינטלקטואל, אך גם – בואו נודה בכך – משום שהוא אהב קרב טוב!..."

למאמר המלא

 

לשאלת הקריירה השונה של מושגים דומים אורנה ששון-לוי

"... הנקודה המרכזית במאמר היא שאלת הגבולות של החברה הנחקרת, ואופי החברה שהיא רואה לנגד עיניה. קימרלינג טוען שכשהסוציולוגים מדברים על החברה הישראלית, הם מתייחסים על פי רוב רק לחברה היהודית בישראל, ובוודאי רק לחברה בתוך הקו הירוק....

למאמר המלא

 

ציוני ביקורתי

שקד ברקת

"... מעניין לציין כי מן השיחות הרבות שהיו לי איתו הגעתי למסקנה כי יש הבדל משמעותי בין התדמית של ברוך למה שהוא היה באמת. ברוך לא היה "ציוני נלהב", אך אני סמוך ובטוח שהגדרה כמו "פוסט ציוני" לא הולמת את מהות השיחות האישיות שניהלתי איתו. גם אם הוא העלה בהן ביקורת לא מעטה, הרי שהן ללא ספק התנהלו בגבולות הציונות, והוא הרבה להשתמש בביטוי "אנחנו"..."

למאמר המלא

 

  

פתרון קסם ?

מתן שחק בוחן את הפתרון המוצע במאמר "רב תרבותיות ימנית ואסרטיביות תרבותית"

 

"...בניגוד לרב תרבותיות ליבראלית, המכירה במיעוטים ובמהגרים כקבוצות שוות זכויות, הימין החדש מציע מודל רב-תרבותי בו קבוצות אתניות אירופאיות מקבלות הכרה, אך קבוצות מהגרים לא-אירופאיות מודרות. לאומיות זו באה להחליף את הלאומיות הטריטוריאלית והאימפריאליסטית מהעבר, ומציעה לחזור להגדרות זהות אתניות המושתתות על מחוזות ואזורים, במקום על מדינות לאום. מודל זה מבקר את השיח הרפובליקני הצרפתי, הרואה את צרפת כמדינה חד- תרבותית, חילונית ואוניברסאלית בערכיה, אשר מציעה אפשרות להשתייכות על ידי היטמעות (אסימילציה) על פי מודל 'כור ההיתוך', ויצירת לכידות באמצעות סוכנויות חיברוּת ממשלתיות...."

למאמר המלא

 

 

 

 

בין סביבה וקהילה

לירון שני על המתח בין סביבה וקהילה במאבק על ההתיישבות החדשה במזרח לכיש

 

"...גישות אלו, המשלבות בין סביבה וקהילה, הופכות פופולאריות יותר ויותר. לדוגמה, בפתח המסמך "המדריך לשילוב 'נספח חברתי-קהילתי' בתהליכי התכנון הבנייה" מופיע הציטוט הבא: "התכנון הוא מעשה חברתי שמטרתו ליצור סביבה מיטבית ובת קיימא לצורכי האדם, הקהילה והחברה". באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר מופיעות המטרות הבאות: "פיתוח הקהילה במרחב הכפרי", לצד "הגנת הסביבה ושמירה על השטחים הפתוחים". כך זה ממשיך, תוכניות על תוכניות, מסמכי חזון, גינות קהיליות, קולקטיבים אורגניים ועוד. קהילה וסביבה צועדות ביחד אל עבר האוטופיה התכנונית והאידיאל ההתיישבותי.."

למאמר המלא

 

 

מקסם שווא

שירי קטלן על הספר "ההיסטוריה של הכישוף"

"...ברוקס ואלכסנדר גם מציינים בהגדרה של הכישוף המודרני כי מכשפות מודרניות עוסקות במאגיה למטרות טובות, אך הטענה הזאת מהווה דעה קדומה על הכישוף המודרני – כאילו כולו אור ואהבה, בדיוק כמו שהאמונה כי מכשפות ימי-הביניים סגדו לשטן מהווה דעה קדומה ומוטעית. חיפוש מהיר בספרות הפופולארית של הכישוף המודרני יעלה כרכים עבי כרס העוסקים במגוון רחב של קללות מסמרות שיער אשר יפריכו בקלות את טיעונם של מחברי הספר..."

למאמר המלא

תוספתן - בשם ועין

נעם קסטל

"למעלה ממיליון תזות, במגוון תחומים ושפות מקוטלגות כבר במאגר של NDLTD. אבל מה עם עבודת התיזה או הסמינריון הבאה שלכם, זו שאינה נותנת מנוח בשנתכם ובקומכם - האם היא תואמת את צווי האופנה האקדמית? יש שיגידו שהכול מתחיל ונגמר בכותרת העבודה, ובדיוק בשבילם קם האתר הבא , בהשראתם של אתרי דירוג תמונות גולשים, שטחיים ונבובים בהרבה. האתר מזמין לפרסם באופן אנונימי את כותרת עבודת התיזה המתגבשת, אשר מאותו הרגע תועלה לשיפוטם של הגולשים. מלבד המשוב על הכותרת תוכלו תמיד לקבל רעיונות על עבודותיהם המתהוות של אחרים, וכמובן, גם לכלות את זעמכם באמצעות קטילת הצעותיהם של גולשים אחרים..".

למאמר המלא

 

לכל פינות תוספתן

 

המערכת: אוהד שקלים, יהודה טרואן, נגה כספי, שירי קטלן, טניה מץ, רואי חסון, אריאל אפל, איתי ארצי, דניאל וינברג, אלעד אור, מיכל פרנקל, מתן שחק. עורכים: אדם קלין אורון ולירון שני.

 

גליונות קודמים ; משלוח תגובות וחומר לפרסום:   pickpook@gmail.com

 

 

web statistics

friendster counter

tumblr page counter