במחאה על היחס המשפיל לו זכה ד"ר נביל חטאב

 

פקפוק

 

עיתון הסטודנטים של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

בושל באדי החום של ירושלים, קורר במימי הגשם הלח של בוסטון / גיליון 20 / יוני 2010

 

מאמרכת

סוף השנה הגיע בצל אירועים פוליטיים אשר מטלטלים את מגדל השן. אירועי המשט, והתגובות אליו בעולם, כמו גם הקריאות להחרמת ישראל והאקדמיה, מתקיימים לצד ניסיון לסמן ולהדיר את מי שמעז לעביר ביקורת על הקונצנזוס. בתחום החברתי-כלכלי הפרטת ההשכלה הגבוהה תופסת תאוצה, וזאת לצד טענות שהאקדמיה מנותקת מהחברה. אף על המחלקה טלטלות אלו לא פסחו, ולאחרונה היינו עדים להשפלה בוטה של חבר סגל מהמחלקה בנתב"ג רק משום היותו ערבי. כל אלו מעלים שאלות הקושרות בין הפוליטיקה לאקדמיה, בין מחקר מדעי למעורבות אקטיביסטית, אשר בחלקן נעסוק בגליון זה.

בין השאר בגליון: אריאל אפל עוסק בדו"ח 'אם תרצו' ובתגובות עליו ואליו, וטוען שיש כאן ביקורת מבולבלת; יונה סכלקנס יוצא כנגד שימוש לא מדוייק במספרים כדי להעצים את תחושת האיום החרדי; ארז מגור מנתח את הפוליטיקה שמאחורי שיח ההתייעלות באקדמיה, ומראה איך שיקולים אקדמיים נזנחים לטובת כלכלת שוק; ואיתי ארצי כותב על הבעיתיות של הפרטת המרחב הציבורי.

עוד בגליון: דנה קפלן סוקרת את תחום הסוציולוגיה של המיניות, נעה ברגר כותבת על השינויים בתוכנית הבוגר, נגה כספי ורואי חסון סוקרים את התערוכה "לכל השדים והרוחות" ועוד.

 

סוף השנה הינו גם זמן לשינוי, פרידה ורענון. לירון שני, עורך שותף לפקפוק בשנתיים האחרונות, נפרד מהתפקיד ומעלה כמה פקפוקי פרידה לגבי העיתון והמחלקה. שירי קטלן תחליף אותו כעורכת שותפה יחד עם אדם קלין אורון שממשיך לשנה הבאה. חלק מחברי המערכת מסיימים את לימודיהם וחלק פורשים, וברצוננו להודות להם ולהזמין חברים חדשים, מכל מסגרות המחלקה, להצטרף לקראת שנה הבאה ולהמשיך בפקפוק.

קריאה מהנה וקיץ נעים,

העורכים  

נייר תועלת

כנסים, אירועים, מלגות ודברי המחלקה

נשמח לפרסם כנסים, מאמרים, ספרים והצעות עבודה  של אנשי המחלקה או שרלוונטיים למחלקה

pickpook@gmail.com

 

למאמר המלא

 

 

תגובות:

בעקבות הכתבות לזכרו לזכרו של פרופ' ברוך קימרלינג, שפורסמו בפקפוק 18

 

לעורכי פקפוק, 

ברצוננו להודות לכם וליתר הסטודנטים שהיו מעורבים בהכנת הגליון המיוחד של עיתונכם לזכרו של בעלי ואבינו היקר, ברוך קימרלינג ז"ל.

ילדינו ואני התרגשנו מאד לקבל את הגיליון בעיקר משום שאתם, הסטודנטים, הייתם תמיד מאד קרובים לליבו של ברוך ואנו מוצאים נחמה בידיעה שאתם זוכרים אותו. בנוסף על כך הכתבות חיממו את ליבנו היות ונשקפת מתוכם את האהבה והערכה שהוא ראוי להם.

מאד חשוב לנו לשמוע עליו כמורה מתלמידיו ושמחנו שניתן לנו אפשרות לקרוא את רשימתו של שקד ברקת ולהתבונן בברוך דרך עיניו. נשמח מאד לקבל רישומים נוספים מכל מי שמוכן לשתף אותנו בחוויותיו כתלמידו של ברוך כי לצערנו היה זה פן שלא הזדמן לנו להכיר ישירות.

שוב תודה מקרב לב לכולכם וברכות חמות להמשך דרכיכם,

 דיאנה, שירה, עלי ונעמה קימרלינג

 

 

פקפוקי פרידה

לירון שני מסכם שנתיים בעריכת פקפוק, נפרד מהמחלקה ועדין מחפש את הדיאלוג

 

 "... נדמה שבקרב חלק מאנשי הסגל במחלקה עדין רווחת הגישה של שמירת הבעיות והכביסה המלוכלכת עמוק בפנים: לא לדבר או להציף את הבעיות והקשיים...., ובכן, אנחנו באמת לא יודעים, כי אתם, חברי הסגל, לא מספרים לנו: לא לפקפוק בפרט, ולא לסטודנטים בכלל. דברו איתנו, נסו ליצור דיאלוג. מה השיקולים להחלטות שהתקבלו? מה היו החלופות? נסו להגביר את השקיפות של התהליכים, זה אולי ימנע את המרמור ואת תיאוריות הקונספירציה הרוחשות לגבי כל מיני החלטות. ואולי, אפילו, תשתפו את הסטודנטים בהחלטות."

למאמר המלא

 

 

 מיקרו-סקופ: מחקרים במחלקה

" לא כיף כמו גלידת פקאן "

זהר גזית

"... הסקירה השיטתית-כרונולוגית על פני מעגל החיים – טקסי לידה, בת/בר מצווה, נישואין ומוות – עוררה בי תהייה: מה עושים כשצריך להתאים בין טקס ובין אירוע חיים המלווה, בדרך כלל, בטקסים מסוג שונה? ובאופן ספציפי – אילו טקסי סוף חיים מבוצעים במקרה בו זה עתה החלו חיים והסתיימו? הופתעתי לגלות שמבחינה דתית-פורמאלית אין שום טקס המתלווה למות עוברים או ילודים ולמעשה שוררת התעלמות חברתית גורפת ממקרים מסוג זה. חברה המעלה על נס את חשיבות הפריון והאימהות אינה מציעה נחמה ומזור בצורת טקסים במקרה בו היריון מסתיים במוות? הפליאה הזו, שנותרה בלתי פתורה עבורי עם סיום הקורס, היוותה את ראשיתו של המחקר שערכתי...." 

למאמר המלא

 

לכל כתבות מיקרו-סקופ

 

הון, שלטון ואקדמון

איתי ארצי יוצא כנגד הפרטת המרחב הציבורי

 

"... תופעות אלה מעלות את השאלה מה אנו, קהל המשתמשים בחלל האוניברסיטאי, רוצים לעשות בו וכיצד אנו מתייחסים אליו. מנגד, עולה השאלה כיצד נתפס המרחב הציבורי על ידי הממסד האוניברסיטאי, וכמובן, מה הם יחסי הכוחות בין שני הצדדים. האם אנו מתייחסים לאוניברסיטה כאל מקום עבודה? כאל בית? כאל המשך של המרחב הציבורי שבחוץ? כאל נקודת מפגש של מחשבה חופשית? כאל בית ספר?..."

למאמר המלא

 

כישוף רציונאלי

על התערוכה "לכל הרוחות והשדים"

נגה כספי ורואי חסון

 

 "... ללא ספק, החלק המעניין והפיקנטי ביותר בתערוכה הוא זה המוקדש למאגיה השחורה. כישוף מעין זה אסור במפורש במקרא ובהלכה, למשל באיסור: "מכשפה לא תחייה" (שמות כ"ב, י"ז). מאגיה שחורה היא אומנות של שליטה בכוחות וישויות על טבעיות, וזאת על מנת להביא לרווח אישי של מבצע הכישוף על חשבון אחר, או על מנת לפגוע באופן ישיר באדם אחר או ברכושו. הפחד מהמאגיה השחורה הוא, למעשה, שהביא להתפתחות המאגיה המגוננת. למרות האיסור ההלכתי, בחלק אפלולי זה של התערוכה ניתן למצוא ממצאים, חפצים ולחשים שונים שנועדו "להוציא אדם מדעתו"..."

למאמר המלא

 

 

 

הדיאלקטיקה של ההפרטה

ארז מגור מנסה לפצח את חדירתו של ההיגיון הכלכלי אל תוך מערכת ההשכלה הגבוהה

"...על מנת שהתניות אלו יפעלו בצורה אפקטיבית, דאג משרד האוצר להפעיל לחץ על המחלקות על-ידי חניקת התקציב הכללי. תקציב המחלקה לסוציולוגיה לדוגמא, קוצץ בצורה דרמטית מ-1,634,622 ש"ח בשנת 2006 ל-972,525 ש"ח בשנה הנוכחית (ירידה של כמעט 40% בארבע שנים). בתקופה זו נאלצה המחלקה "להתייעל" על ידי צמצום מספר המתרגלים (עוזרי הוראה ודוקטורנטים) מ-30 ל-21, וצמצום מספר עמיתי ההוראה (מורים מן החוץ) מ-21 ל-11. כך ניתן לראות כי השילוב בין מעבר התקציב למחלקות וצמצום התקציב עצמו הובילו, תוך זמן קצר, להתנהלות עסקית המתבססת ראשית לכל על שיקולים כלכליים..."

למאמר המלא

 

 

מיומנות הצמצום

נועה ברגר סוקרת את השינויים המתוכננים בתכנית הלימודים לתואר הראשון ואת התגובות עליהם

 

"... נורית, סטודנטית במחלקה, אומרת: "... בנוגע לתכנית הלימודים בתואר הראשון, אני, כמו רבים אחרים, מוצאת שהחלוקה בין סמסטר א' לב' שגויה - קורסי המבוא לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה פותחים את התיאבון לדעת עוד, הם אטרקטיביים יותר, גם בגלל אופי המרצים אבל הרבה יותר בגלל התכנים. הסמסטר השני של השנה הראשונה במחלקה, לעומת זאת, משמים, ומעלה לרבים תחושת מיצוי ומיאוס. טוב היה לו מבוא לדמוגרפיה היה נלמד עם סוציולוגיה בסמסטר א', ואנתרופולוגיה עם סטטיסטיקה בסמסטר ב', או להפך..."

למאמר המלא

 

 

אין זו הדרה?

אריאל אפל מנתח את דו"ח הסילבוסים של 'אם תרצו' ובתגובות עליו ואליו, ומנסה לעשות סדר בויכוח

 

 "... טענות אלו, של 'אם תרצו', של פרופ' דה-שליט ושל ד"ר לבל, כמו גם שלל הטיעונים והדעות שהובעו סביב פרסום הדו"ח, חושפים בפנינו שני סוגי שיח מקבילים ולעתים חופפים, שמתערבבים זה בזה עד שקשה להפריד ביניהם: מצד אחד, הדו"ח מבקש לעסוק בשיח האקדמי על פוליטיקה, ולהראות ששיח זה – שטוען לעמדה ביקורתית, אמפירית וניטראלית מבחינה פוליטית, נוטה בימים אלה לביטוי עמדות פוליטיות "אנטי-ציוניות". מצד שני עולה שיח שונה, והוא השיח הפוליטי על האקדמיה – שיח זה, שהוא מוטה מטבעו, מבקש להדגיש את מעורבות האקדמיה בזירה המדינית הישראלית ולהתוות את אופן התנהלותה הרצוי...."

למאמר המלא

 

 

 

 "האיום החרדי"

יונה סכלקנס מצנן את הרוחות בעקבות דו"ח מרכז טאוב על הסכנה מגידול באוכלוסיה החרדית והערבית  

 

 "... התחום של תחזיות אוכלוסייה הינו תחום פרוץ, ומעט מאוד חוקרים שהם דמוגרפים במקצועם מתעסקים בנושא. הדמוגרפים באקדמיה מלמדים את הטכניקה, אבל הם בראש ובראשונה מדענים העוסקים בחקר ההתנהגות של פרטים בתחום הילודה, הנישואין והתמותה. ההבדל בין העוסקים בתחזיות אוכלוסייה לבין דמוגרפים באקדמיה הוא כמו ההבדל בין עורכי דין ופרופסורים למשפטים, אבל, בניגוד לעריכת דין, לעתים קרובות מדי אנשים שעושים תחזיות פשוט אינם מקצועיים מספיק. התוצאה היא לפניכם בדו"ח של מרכז טאוב...."

למאמר המלא

 

 

בחזית המחקר

דנה קפלן על "הסוציולוגיה של המיניות"

"... העידן הנוכחי מתאפיין ב"סקסואליזציה" כוללת של הנוף התרבותי במסגרתה המדיה מאמצת שפה ויזואלית פורנוגרפית ותסריטים מיניים שמקורם בדימויים פורנוגרפיים נעשים שגורים בחיי היומיום. לעלייתה של המיניות-מתווכת-האינטרנט יש תפקיד מכריע במיינסטריצמיזציה זו של עולם הפורנו, שהפך לחלק בלתי נפרד מתעשיית התרבות, הבידור, המוסיקה והזוהר. מגמה בולטת ב"לימודי פורנו"  היא להתקדם אל מעבר לדיון המקובל על הסקסיזם והנצלנות בתעשיית הפורנו "הנפשעת והפגומה מוסרית". דרך אחת להיחלץ מהשיח המוסרי על נזקי הפורנו הממוסחר היא לחקור פורנו המיוצר על-ידי נשים ועבורן ..."

למאמר המלא

 

 

מציאות ודמיון

אריאל אפל על ספרות מדע בדיוני כמחקר סוציולוגי 

 "... אז מה לספרי מדע בדיוני ופנטזיה ולתחום שאנחנו לומדים כאן באוניברסיטה, בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה? לכאורה, כל קשר בין השנים הוא מופרך, מאולץ, או, במקרה הטוב, לא שונה מהזיקה בין התחומים האקדמיים הללו וכל סוגה של ספורת.

עבור רבים, מדע בדיוני עוסק בטכנולוגיות עתידניות ובהיפותזות על צורתם וכוונותיהם של חברים-או-אויבים-מעולמות-אחרים, בעוד שסוגת הפנטזיה נתפש כבריחה מהמציאות, בדרך-כלל לסמלים המנחמים של עבר נוסטלגי כלשהו. אבל, בעצם, אם נבחן את שתי הסוגות באופן מעמיק יותר וננסה להבין את המניעים להתהוותן, את הסוגיות שנידונות בהן ואת האמצעים הייחודיים בהן הן מעבירות את מסריהן אל הקורא – נגלה שהרלוונטיות שלהן לעיסוק במדע החברתי גדולה משנדמה אולי במבט ראשון...."

למאמר המלא

 

 

 

תוספתן - תוספת נעילה

נעם קסטל

 "...פינתוספתן האחרונה הציבה בפני הכרעות שאיני כשיר להן. לקראת הקיץ, תכננו להציע לקוראים כמה אפשרויות חינמיות ללימוד שפות זרות, כמו זו של שירות החוץ האמריקני שנפתחה לגישה חופשית לכל הגולשים. אבל האם משמעות הדבר היא לוותר על הצגת מנועי חיפוש (1, 2) המציעים, בהתבסס על ספר בתחום ומאגר ההמלצות של אמזון, אפשרויות להמשך לרשימת הקריאה שלכם?..."

למאמר המלא

 

לכל פינות תוספתן 

המערכת: אריאל אפל, נגה כספי, שירי קטלן, רואי חסון, יהודה טרואן, טניה מץ, מיכל פרנקל, איתי ארצי, נועה ברגר, מתן שחק, אוהד שקלים.

עורכים: אדם קלין אורון ולירון שני.

 

גליונות קודמים ; משלוח תגובות וחומר לפרסום:   pickpook@gmail.com

 

 

web statistics

friendster counter

tumblr page counter

godaddy web stats

counter customizable